(עבדו) אבריזה נ' ערב קרייר בע"מ ואח'

החלטה

1.ביום 15.5.2012 התקיים דיון מוקדם בתיק שבכותרת.

2.לדיון התייצב ב"כ התובעות בלבד. הנתבעים ובא כוחם לא התייצבו לדיון.

3.במעמד הדיון, אישור המסירה של ההזמנה לדיון טרם נסרק לתיק בית הדין ולפיכך, באותו מועד, לא ניתן היה לדעת, האם ההזמנה לדיון הומצאה לב"כ הנתבעים כדין.

מכל מקום, במעמד הדיון, ב"כ התובעות, התבקש על ידי בית הדין, ליצור קשר טלפוני עם ב"כ הנתבעים, כדי לברר את נסיבות היעדרותו מהדיון.

ב"כ התובעות יצא מהאולם לצורך ביצוע השיחה הטלפונית. עם חזרתו לאולם, הצהיר ב"כ התובעות לפרוטוקול כי ניסה ליצור קשר עם ב"כ הנתבעים ואולם מזכירתו של ב"כ הנתבעים מסרה לו שהיא לא הצליחה ליצור קשר עם ב"כ הנתבעים.

4.לנוכח העובדה שלא היה בתיק אישור מסירה של ההזמנה לדיון וכן לנוכח העובדה שב"כ התובעות לא הצליח ליצור קשר עם ב"כ הנתבעים, כך שנסיבות היעדרותם של הנתבעים ןבא כוחם לא התבררו בפני בית הדין, ניתנה החלטה לפיה ב"כ הנתבעים ינמק בתוך 14 ימים ממועד הדיון, מדוע הוא לא התייצב לדיון.

5.ביום 23.5.2012 הוגשה הודעת ב"כ הנתבעים, לפיה הנתבעים ובא כוחם התייצבו לדיון באיחור בשעה 09:20 במקום בשעה 09:00 וזאת בשל תאונת דרכים בצומת שפרעם שגרמה לעומסי תנועה.

ב"כ הנתבעים טען כי לא הייתה שיחה טלפונית של ב"כ התובעות למשרדו ובכל מקרה, לא הייתה שיחה טלפונית במסגרתה הזדהה ב"כ התובעות.

ב"כ הנתבעים הוסיף וטען כי עם הגעתו לבית הדין, הוא יצר קשר טלפוני עם ב"כ התובעות וביקש לברר עימו את האפשרות לקיים את הדיון באיחור. ב"כ התובעות מסר לו שהוא כבר עזב את בית הדין וכי אין באפשרותו לחזור.

6.ביום 23.5.2012 הגיב ב"כ התובעות להודעת ב"כ הנתבעים. בתגובתו עמד ב"כ התובעות על חיוב הנתבעים בהוצאות הישיבה בגין בזבוז זמנו.

ב"כ התובעות עמד על כך שהוא יצר קשר טלפוני עם משרדו של ב"כ הנתבעים, כשהוא מציין שמסר למזכירתו של ב"כ הנתבעים שמדברים מבית הדין לעבודה בחיפה וכי מזכירתו של ב"כ הנתבעים השיבה שהיא לא הצליחה ליצור קשר עם ב"כ הנתבעים.

ב"כ התובעות ציין כי הדיון החל בשעה 09:20 וכי בעת שיצא מבית הדין בשעה 09:35, לא פגש את מי מהנתבעים ו/או את בא כוחם.

רק בשעה 09:50 כשב"כ התובעות כבר היה בדרך לעכו, התקשר אליו ב"כ הנתבעים לטלפון הנייד ושאל אותו האם הוא יכול לחזור לדיון. ב"כ התובעות השיב לב"כ הנתבעים שהוא אינו יכול לחזור לדיון ועדכן אותו בדבר החלטת בית הדין.

ב"כ התובעות הוסיף וציין כי, כפי שהוא עצמו, נערך לדיון ויצא לדרכו מבית ג'ן, מבעוד מועד, לצורך התייצבות לדיון בשעה היעודה, כך היה על ב"כ הנתבעים להיערך לדיון, כשהוא לוקח בחשבון את עומסי התנועה.

7.בפתח הדברים יצוין כי כבר מהודעת ב"כ הנתבעים עולה שמועד הדיון היה ידוע לנתבעים ולבא כוחם. כמו כן, אישור המסירה של ההזמנה לדיון כבר נסרק לתיק ועל פיו ההזמנה לדיון הומצאה לב"כ הנתבעים כדין.

8.עומס תנועה לרבות עומס תנועה כבד אינו בגדר נסיבה בלתי צפויה והיה על הנתבעים ובא כוחם לקחת בחשבון זמן הנסיעה, שיבושים אפשריים בקצב התנועה. מכל מקום, ככל שהעיכוב נגרם עקב נסיבות חריגות כנטען על ידי ב"כ הנתבעים, מן הראוי היה ליצור קשר עם ב"כ התובעות ו/או עם מזכירות בית הדין ולהודיע על העיכוב הצפוי. הודעה כאמור הייתה מאפשרת לבית הדין ולב"כ התובעות לבחון את האפשרות לקיים את הדיון באיחור. זאת ועוד, כפי שנטען על ידי ב"כ התובעות, הדיון החל באיחור, לאחר שבית הדין נתן שהות מספקת לנתבעים ולבא כוחם להתייצב לדיון.

9.אשר על כן, לנוכח התנהלות הנתבעים ובא כוחם, אני מחייבת את הנתבעים בהוצאות בסך של 750 ₪ לטובת התובעות והוצאות בסך של 1,500 ₪ לקופת אוצר המדינה שישולמו בתוך 30 ימים מהיום.

בפסיקת ההוצאות לטובת התובעות התחשבתי בכך, שגם התובעות לא התייצבו לדיון, הגם שנדרשו לעשות כן בהתאם להזמנה לדיון. זאת בפרט, כאשר העדר התייצבותה של התובעת 2, מנע את הבירור הנוגע להסכם הפשרה שנחתם עם התובעת וצורף כנספח א' לכתב ההגנה.

ניתנה היום, י"ח תמוז תשע"ב, 08 יולי 2012, בהעדר הצדדים.